בית העם - Netzer Olami

‫ההסתדרות הציונית העולמית‬
World Zionist Organization
‫המחלקה לפעילות בתפוצות‬‎
Department for Diaspora Activities
‫בית העם‬
‫שיג ושיח ציוני‬
‫אוהל העם‬
‫מחאה חברתית‬
2011 ‫בישראל‬
‫דיור‬
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
‫יזון והפקת התוכנית‪ :‬המחלקה לפעילות בתפוצות‪ ,‬תשע”ב‬
‫ליקוט ועריכה החומר‪ :‬ניר ברוידא‪ ,‬ליאור בן‪-‬חור‪ ,‬שושנה הווארד‪ ,‬שלמה שוורץ‬
‫עיצוב מקורי של הפוסטרים‪ :‬נעה רענן‬
‫תודות מיוחדות‪ :‬נדב סביה‪ ,‬דיוויד ליפטון (הלל סטנפורד)‪ ,‬אביגיל גרץ ואיתן הרמן (נטף)‪ ,‬כל הישראלים המדהימים מהמאהלים‬
‫שהפכו את רחובות ישראל לפסטיבל דמוקרטיה במהלך קיץ ‪2011‬‬
‫החוברת הופקה לצרכים חינוכיים פנימיים בלבד‬
‫העם דורש‬
‫צדק חברתי‬
‫תוכנית "בית העם" פותחה ע"י המחלקה לפעילות בתפוצות‪ ,‬ההסתדרות הציונית העולמית במטרה לעודד שיג ושיח בנושא‬
‫הזהות הציונית והיחס למדינת ישראל‪.‬‬
‫בתוכנית זו נמצא מגוון טקסטים מסורתיים ומודרניים המתייחסים לקשת רחבה של נושאים‪.‬‬
‫באמצעות המפגש עם הטקסטים הללו אנו שואפים ליצור‪ ,‬בקרב יהדות העולם בכלל והדור הצעיר בפרט‪ ,‬דיון תוסס‬
‫במרכיבי הזהות הציונית‪.‬‬
‫לדון במאחד בין כל חלקי העם היהודי ללא תלות במקום מושבו אך גם במפריד והמבדיל בנינו‪.‬‬
‫נעמוד על משמעות העצמאות המדינית של העם היושב בציון ויחסי הגומלין המתקיימים בין היהודים החיים בישראל לבין‬
‫אלה החיים בתפוצות‪.‬‬
‫זוהי הזדמנות לכל אחת ואחד ללא תלות בידע מוקדם להכיר‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לחשוב‪ ,‬לדון ולהרהר על משמעות הציונות במאה‬
‫ה‪ 21-‬ומידת הרלוונטיות שלה לחיינו‪.‬‬
‫תוכנית "בית העם" קיימת היום בעברית ובאנגלית ותתורגם לשפות נוספות בהתאם לדרישה‪.‬‬
‫המעוניינים בהפעלת התוכנית ובקבלת פרטים בנושא הכשרת מנחים ל"בית העם" מתבקשים לפנות למחלקה לפעילות‬
‫בתפוצות ‪[email protected]‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‬
‫מטרות‪/‬יעדים‬
‫רקע‬
‫פעילויות מקדימות‬
‫נושאים לכרזות (פוסטרים)‬
‫הצעות לשימוש בכרזות‬
‫התביעות‬
‫קבוצת הדיור‬
‫המחאה ואני‬
‫פעילות לסיכום‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫מבוא‬
‫המחאה החברתית שהתרחשה בישראל בקיץ ‪ 2011‬היתה אירוע רב‪-‬משמעות מבחינה חברתית‪ ,‬מדינית ותרבותית‪ .‬לכן‪ ,‬אנו‬
‫מזמינים אנשי חינוך וסטודנטים לסייר במאהלי המחאה במטרה ללמוד את האירוע ולהתחבר לישראל ולמחאה דרך שלטים‪,‬‬
‫סמלים ופעילות אינטראקטיבית‪.‬‬
‫המחאה התעוררה כמעט בן לילה‪ :‬היא החלה עם קומץ אוהלים‪ .‬כמה עשרות ישראלים נענו לקריאה בפייסבוק להצטרף‬
‫למחאה נגד העלייה המתמשכת במחירי הדיור‪ .‬תוך ימים ספורים‪ ,‬כבשו האוהלים חלק גדול משדרות רוטשילד‪ ,‬ומחאת‬
‫האוהלים כבשה את הכותרות‪.‬‬
‫גל המחאה החל להתפשט ומאהלים נוספים הופיעו בערים חשובות ברחבי הארץ ‪ -‬בירושלים‪ ,‬מבאר שבע ועד קריית שמונה‪.‬‬
‫שימוש בערכת אוהל‪-‬העם‪:‬‬
‫החוברת כוללת הנחיות מפורטות למנחה‪ ,‬לרבות מגוון נושאים לדיון‪ ,‬שאלות ופעילויות‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי על המורה או המנחה‬
‫להתחשב בגיל המשתתפים ובזמן המוקצב לפעילות‪ .‬החוברות כוללות גם מגוון רחב של הצעות חינוכיות; אל תהססו להשת־‬
‫מש בכל דבר שיקדם את הצרכים שלכם בצורה הטובה יותר‪ .‬אין צורך להשתמש בכל החומרים שבחוברת‪ .‬הנכם מתבקשים‬
‫לבחור את החלקים העונים על הצרכים שלכם לתוכנית שאותה אתם מנחים‪.‬‬
‫יעדים ‪ /‬מטרות‬
‫מטרת הערכה לשתף את המשתתפים בחוויה התרבותית‪ ,‬החברתית והחינוכית של המחאה החברתית שקמה בישראל‬
‫ב‪ .2011-‬באמצעות התבוננות‪ ,‬ניתוח ודיון במגוון השלטים והסמלים שנראו במאהלים (תוך שימת דגש על המאהל המרכזי‬
‫בשד’ רוטשילד בתל אביב)‪ ,‬ילמדו המשתתפים על המחאה‪ ,‬על התרבות הישראלית ועל טיב המחאה מנקודת המבט של‬
‫המבקרים במאהלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידונו המשתתפים בנושאים המרכזיים שעלו במסגרת המחאה‪ ,‬בהם הערכים והתביעות (בתחומי‬
‫הדיור‪ ,‬הבריאות והחינוך) מנקודת מבט יהודית וציונית ויבחנו את השפעות נושאים אלה על חייהם‪.‬‬
‫מיקום‬
‫חלל מרכזי רצוי סוכה‪ :‬שבו יוצגו הכרזות ושם יתנהלו הדיונים‪/‬הפעילויות הראשונים בקבוצה גדולה‪.‬‬
‫שלוש עמדות דיון‪ :‬המשתתפים ידונו בנושאים המרכזיים של המחאה – דיור‪ ,‬בריאות וחינוך בשלוש קבוצות קטנות‪ .‬לכל‬
‫עמדה נדרש מנחה (מורה‪ ,‬מנהיג‪/‬חבר קהילה‪ ,‬סטודנט וכד’)‪.‬‬
‫בתום הדיונים של הקבוצות הקטנות יתכנסו המשתתפים בקבוצה אחת גדולה לפעילות הסיכום (ראו פרק “פעילות לסיכום”)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אנו ממליצים להציב אוהלים בעמדות הדיון על מנת ליצור אווירה של מאהל‪.‬‬
‫אם מתוכננת פעילות יצירתית (ראו פרק‪“ :‬המלצות לפעילות אמנותית”) יש לוודא שכל החומרים הדרושים מוכנים‪.‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪1‬‬
‫פעילות מקדימה‬
‫יש לשקול את הפעילויות המפורטות להלן על מנת לחבר את הקבוצה לנושא‪ ,‬בעיקר עם המשתתפים אינם מכירים אחד את‬
‫השני‪ .‬גיבוש הקבוצה יאפשר למשתתפים להרגיש בנוח‪ ,‬להביע דעות‪ ,‬לשתף אחרים במחשבותיהם ולהשמיע ביקורת‪.‬‬
‫(הערה‪ :‬ניתן לחלק את הקבוצה הגדולה לקבוצות קטנות ולקבוע זמן לכל פעילות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אפשר להעניק לקבוצה המנצחת‬
‫פרס סמלי)‪.‬‬
‫מילה בעברית‪ :‬על הקבוצה להרכיב רשימה של כל המילים בעברית שהם מכירים‪.‬‬
‫סמלים‪ :‬על הקבוצה למצוא כמה שיותר סמלים (סמלים יהודיים‪ ,‬כגון דגלים וכו') שהם יכולים לזהות את מקורם‪.‬‬
‫סמלים ישראלים‪ :‬על הקבוצה למצוא כמה שיותר סמלים וחפצים שאותם אפשר למצוא רק בישראל‪.‬‬
‫זיהוי אתרים על פני מפה עיוורת‪ :‬על חברי הקבוצה לסמן כמה שיותר מקומות (ערים‪ ,‬כפרים וכו') על מפה עיוורת של מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫נושאים לכרזות‬
‫כל אחד מהנושאים שלהלן עוסק בחלק מהסיפור שמאחורי המחאה‪ .‬כהקדמה יש להשתמש בכרזות ובמידע הבא‪:‬‬
‫דיור – מצב הדיור בישראל הוא הסיבה העיקרית למחאה החברתית‪ ,‬והגורם המניע שלה‪ .‬המחאה החלה כשדפני ליף‪,‬‬
‫שנואשה מהמחירים הגבוהים של דירות להשכרה‪ ,‬פתחה עמוד בפייסבוק וקראה לאנשים להצטרף אליה להקמת אוהלים‬
‫בשדרות רוטשילד בתל אביב‪.‬‬
‫למחאה היו שני מרכיבים‪ :‬מאהלים והפגנות‪ .‬המאהלים הוקמו ברחבי ישראל ובהפגנה הגדולה ביותר השתתפו כ‪500,000-‬‬
‫מפגינים‪.‬‬
‫בריאות – למרות שבתחילת הדרך היה דיור בר‪-‬השגה הנושא העיקרי והתביעה המרכזית של המפגינים‪ ,‬הרי שרבים הצטרפו‬
‫למחאה וקראו לשינויים חברתיים נוספים‪ .‬עם הנושאים שעלו על סדר היום נמנו בין השאר שיפור מערכת הבריאות ומערכת‬
‫החינוך‪.‬‬
‫חינוך – המחאה החלה בגלל זעקה של מעמד הביניים משכיל‪ ,‬ועל כן מדובר במחאה אינטלקטואלית‪ .‬דיונים רבים התנהלו‬
‫במאהלים שם ניסו אנשים למצוא פתרונות לבעיות החברתיות בישראל‪.‬‬
‫מגוון המפגינים – המחאה ייצגה שכבות רבות של הציבור במדינה ‪ -‬יהודים ישראלים‪ ,‬ערבים ישראלים‪ ,‬עובדים זרים‪,‬‬
‫שמאלנים וימנים‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪ .‬כולם חברו יחדיו כדי להפגין למען איכות חיים טובה יותר בישראל‪.‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪2‬‬
‫צדק חברתי – על אף שהצעירים ואנשי מעמד הפועלים הם אלה שהחלו במחאה‪ ,‬ולמרות שדיור‪ ,‬בריאות וחינוך היו התביעות‬
‫העיקריות‪ ,‬הרי שתוך זמן קצר הצטרפו למחאה אנשים נוספים מקרב החברה הישראלית והציגו את תביעותיהם ורעיונותיהם‬
‫לצדק חברתי‪.‬‬
‫הדמוקרטיה והמחאה – העקרונות הדמוקרטיים של ישראל אפשרו לפעילים להתכנס בצורה מאורגנת ומובנת‪ .‬המפגינים‬
‫מימשו את זכותם הדמוקרטית ויצאו במחאה חוקית ושקטה‪.‬‬
‫זהות יהודית – רבים מהמפגינים היו ישראלים חילונים‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬אזכורים תנ”כיים היו שכיחים במאהלים‪ .‬רעיונות‪ ,‬חוקים‪,‬‬
‫ערכים ומחשבות יהודיים היו מקור השראה לתביעות לצדק חברתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה שימוש בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬
‫כמודל וכמקור להשראה‪ .‬העקרונות והפילוסופיה של המסמך הזה צוטטו רבות בנאומים ובהרצאות‪.‬‬
‫ציונות – במהלך המחאה הופחה רוח חיים בחזונות‪ ,‬אידיאלים ומחשבות ציוניים‪ .‬ציטוטים ותמונות של הוגי דעות ומנהיגים‬
‫ציוניים היו שכיחים במאהלים ומפגינים חיברו בין עקרונות הציונות לבין ההווה והעתיד של מדינת ישראל‪.‬‬
‫שגרת היומיום ותרבות – גם התרבות הישראלית ודרך החיים הישראלית באו לידי ביטוי במחאה‪ .‬המאהלים שקק אמנות‬
‫שיתופית‪ .‬המפגינים בחרו להפגין באווירה של שלווה וחגיגיות‪ .‬חשוב להבין כי רבים מהמפגינים התגוררו שבועות ארוכים‬
‫באוהלים‪ .‬לפיכך‪ ,‬השגרה היום‪-‬יומית היתה חיונית לחיים שם‪ .‬כקהילה שיתופית‪ ,‬המפגינים תרמו והתנדבו לביצוע מטלות‬
‫יומיות ופעלו במסגרת קהילה מתפקדת שנתנה שירותים וארגנה אירועים תרבותיים לחברים‪.‬‬
‫קולאז’ ‪ -‬מגוון תמונות מהמאהלים עם כתוביות בעברית‪.‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪3‬‬
‫השימוש בכרזות‬
‫להלן מספר אפשרויות לדיון ולחיבור המשתתפים עם הסוגיות השונות על ידי שימוש בכרזות‪:‬‬
‫"היהודי הנודד"‪ :‬הניחו למשתתפים להסתובב בין הכרזות (רצוי בזוגות) ולשוחח על השאלות המופיעות בכל אחת מהן‪ .‬הגבילו‬
‫את הזמן‪ ,‬ולאחר שכולם יסיימו זאת‪ ,‬כנסו את הקבוצה‪ ,‬תנו לחבריה להביע דעה ודונו בתשובות‪.‬‬
‫הכרזה החביבה עלי‪ :‬תנו למשתתפים להסתובב בין הכרזות ובקשו מהם לעמוד ליד הכרזה החביבה עליהם‪ .‬בקשו מכל‬
‫משתתף להסביר את הבחירה שלו‪.‬‬
‫כרזה כמקור להשראה‪ :‬תנו למשתתפים לבחור את הכרזה שהם מזדהים עם הנושא‪ ,‬הערך או התביעה המובעים בה והקציבו‬
‫להם זמן להכין שלט‪/‬כרזה על אותו נושא (יש להכין את החומרים מראש)‪.‬‬
‫הבעיות העיקריות‬
‫המשתתפים יתחלקו לשלוש קבוצות לפי הנושאים העיקריים של המחאה‪ :‬דיור‪ ,‬בריאות וחינוך‪ .‬כל קבוצה צריכה להתמקד‬
‫בנושא אחד בכפוף לגודל הקבוצה ולזמן שהוקצב לה‪.‬‬
‫סוגי פעילות‬
‫לפי עניין‪ :‬על המשתתפים לבחור עמדה לגבי הנושא המעניין אותם במיוחד‪.‬‬
‫לפי חשיבות‪ :‬על המשתתפים לבחור עמדה לפי הנושא החשוב ביותר בעיניהם‪.‬‬
‫לפי כרזה (פוסטר)‪ :‬על המשתתפים לבחור עמדה לפי הכרזה החביבה עליהם ביותר‪.‬‬
‫בחירת המנחה‪ :‬על המנחה לחלק את הקבוצה לפי ראות עיניו‪.‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪4‬‬
‫קבוצת הדיור‬
‫על ידי שימוש בעובדות שמופיעות בכרזה יסקור המנחה את הסיבות לבעיות הדיור בישראל ויסביר לקבוצה את התביעות‬
‫הספציפיות של המפגינים‪.‬‬
‫*על המנחה ליידע את הקבוצה בחדשות העדכניות ביותר לגבי התקדמות המחאה בנושא הדיור ומידת הצלחתה‪.‬‬
‫עובדות‬
‫בשני העשורים האחרונים חלו בישראל שינויים מרחיקי לכת בזכות לדיור בר‪-‬השגה‪ .‬בעבר היתה קניית בית בישראל בת‬
‫ביצוע‪ ,‬דמי השכירות היו סבירים ויותר מ‪ 40%-‬מהתושבים התגוררו בדיור הציבורי‪ .‬מצב זה השתנה‪ .‬מ‪ 2005-‬עד ‪ 2011‬חלה‬
‫עלייה בשיעור ‪ 34%‬בממוצע בדמי שכירות לדירות ברחבי הארץ‪ ,‬ובאזור גוש דן ב‪ .49%-‬בנוסף‪ ,‬כיוון שאין פיקוח על שכר‬
‫הדירה בישראל‪ ,‬מחירי השכירות הרקיעו שחקים ‪ 20% -‬מבעלי דירות מוציאים יותר מ‪ 50%-‬מההכנסה הפנויה שלהם על‬
‫שכירות‪ .‬במקביל‪ ,‬יש מחסור חמור בדירות במסגרת הדיור הציבורי‪.‬‬
‫מה גורם למחסור?‬
‫במחצית הראשונה של העשור הקודם חוותה ישראל משבר כלכלי קטן יחסית בעקבות האינתיפאדה השנייה‪ .‬שר האוצר‬
‫קיצץ בהוצאות הממשלתיות והקטין את נטל המס על הישראלים האמידים יותר‪ .‬בתום המשבר צצו בשוק הנדל”ן ההזדמנויות‬
‫טובות ביותר להשקעה‪ .‬למשקיעים מקומיים ומשקיעים מחו”ל כאחד‪ ,‬בעיקר בערים הגדולות‪ .‬משקיעים החלו לקנות דירות‪,‬‬
‫דבר אשר גרם לעליית המחירים‪ .‬רבים מהמשקיעים היו יהודים מחו”ל‪ ,‬בהם שיעור גדול מארה”ב ומצרפת‪ .‬הדבר גרם לבעיה‬
‫– בעלי הדירות (משקיעים מחו”ל) לא השכירו את דירותיהם לישראלים בתקופות שבהן לא שהו בארץ‪ ,‬וזאת במשך חודשים‬
‫ולפעמים אף שנים‪ .‬התוצאה היא תופעת “דירות הרפאים” המאוכלסות רק מספר שבועות בשנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נחקק חוק הדיור‬
‫הציבורי זכויות רכישה התשנ”ט‪ 1998-‬שנועד לאפשר לדיירים בדיור ציבורי בישראל לרכוש את דירותיהם במחיר נמוך יחסית‬
‫למחיר השוק‪ .‬ב‪ 1999-‬הציעה הממשלה להחיל את החוק‪ ,‬אך הוא לא יושם‪.‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪5‬‬
‫דרישות מרכזיות‬
‫הורדת מחירי הדירות‪:‬‬
‫ביטול חוק הוד”לים וחיזוק מערך התכנון והבנייה לשם זירוז בנייה למגורים‪.‬‬
‫עיגון הזכות לדיור בר‪-‬השגה בבעלות ובשכירות בחקיקה‪.‬‬
‫הפשרת חוק הדיור הציבורי‪.‬‬
‫הגדלת תקציבי הסיוע למשכנתאות במשרד הבינוי והשיכון (מרכיבי מענקים וסבסוד ריבית) להיקפם בשנת ‪.2001‬‬
‫הורדת מחירי השכירות‪:‬‬
‫הגדלת תקציבי הסיוע של משרד הבינוי והשיכון בשכ”ד לגובהם בשנת ‪ ,2001‬והרחבת הסיוע לאוכלוסיות נזקקות נוספות‪.‬‬
‫קידום חקיקה ייעודית להגנה על משכירי דירות ושוכריהן מפני חוסר איזון בשוק הדיור על פי מתווה הצעת חוק זכויות השוכר‬
‫והמשכיר‪ ,‬התש”ע – ‪. 2010‬‬
‫בניית ‪ 10,000‬יח”ד במעונות וכפרי סטודנטים‬
‫הגדלת המיסוי והגברת האכיפה על דירות שבבעלות תושבי חוץ (“דירות רפאים”)‪ ,‬קרקעות מאושרות ודירות שהוסבו למשרדים‬
‫באזור המרכז‪.‬‬
‫מתן פתרונות דיור בפריפריה ולאוכלוסיות נדרשות‪.‬‬
‫קביעת סדרי עדיפויות ברורים לפריפריה החברתית והגיאוגרפית באמצעות השקעה והתיחסות ממשלתית בהקצאת משאבים‬
‫ותשתיות‪.‬‬
‫דיור מנקודות מבט שונות‬
‫לימוד הטקסט‪/‬דיון‪:‬‬
‫יש לחלק את המשתתפים ל‪ 3-‬קבוצות (חברותא)‬
‫כל קבוצה תדון בטקסט מנקודת מבט ספציפית בנושא הדיור (נקודת מבט יהודית‪ ,‬ציונית‪ ,‬מקומית)‪.‬‬
‫חלקו לכל חברי הקבוצה העתק של הטקסט‪ .‬בחרו טקסט אחד או כמה טקסטים‪ ,‬בכפוף למסגרת הזמן‪.‬‬
‫דונו בשאלות המוצעות‪.‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪6‬‬
‫נקודת המבט היהודית‬
‫(‬
‫שמות כב‬
‫(‬
‫על פי חוק הלווים‪ ,‬נשמרת למלווה הזכות המלאה‬
‫לא להתחייב לעני עד שיחזיר את חובו – מדוע‬
‫מבקשת ממנו התורה לנהוג כך? מדוע נחקק‬
‫החוק הנ”ל? האם יש לערבב עסקים וחמלה?‬
‫מה הקשר בין הפסוקים הנ”ל לנושא הדיור‪ ,‬ובין‬
‫הפיקוח על שכר דירה‪ ,‬וזכויות הקניין? על מי‬
‫חלה החובה לעזור לאנשים בעלי הכנסה נמוכה‬
‫כדי שלא יהיו למחוסרי בית‪ :‬על בעל הבית? על‬
‫המדינה? על בעל ההכנסה הנמוכה?‬
‫(‬
‫(‬
‫ויקרא כב‪ ,‬פסוק י’‬
‫אתם ְּדרֹור ָּב ָא ֶר ץ‪,‬‬
‫“וְ ִק ַּד ְׁש ֶּתם‪ֵ ,‬את ְׁשנַ ת ַה ֲח ִמ ִּׁשים ָׁשנָ ה‪ְּ ,‬וק ָר ֶ‬
‫ל‪-‬א ֻחּזָ תֹו‪,‬‬
‫יֹובל ִהוא‪ִּ ,‬ת ְהיֶ ה לָ כֶ ם‪ ,‬וְ ַׁש ְב ֶּתם ִאיׁש ֶא ֲ‬
‫לְ כָ ל‪-‬י ְֹׁש ֶב ָיה; ֵ‬
‫ל‪-‬מ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ָּת ֻׁשבּו‪”.‬‬
‫וְ ִאיׁש ֶא ִ‬
‫הפירוש המילולי של יובל שמיטה הוא‬
‫“שחרור”‪ .‬מדי ‪ 50‬שנה יש מחזור שמיטה‬
‫וכל האדמות חוזרות לבעליהן המקוריים‪.‬‬
‫מהו הרעיון שמאחורי שנת שמיטה?‬
‫מה דעתך? האם עיקרון הוא בר‪-‬ביצוע‬
‫בעולם המודרני? האם יש קשר בין עיקרון‬
‫השמיטה והזכות לדיור בר‪-‬השגה?‬
‫האם לכל אדם יש הזכות לבית או לקרקע?‬
‫ֹא‪-‬ת ְהיֶ ה לֹו‪ּ ,‬כְ נ ֶֹׁשה;‬
‫ת‪-‬העָ נִ י עִ ָּמְך‪--‬ל ִ‬
‫כד ִאם‪ּ-‬כֶ ֶסף ַּתלְ וֶ ה ֶאת‪-‬עַ ִּמי‪ֶ ,‬א ֶ‬
‫ָך‪--‬עד‪-‬‬
‫ם‪-‬חבֹל ַּת ְחּבֹל‪ַׂ ,‬שלְ ַמת ֵר ֶע ַ‬
‫ֹא‪-‬ת ִׂשימּון עָ לָ יו‪ ,‬נֶ ֶׁשְך‪ .‬כה ִא ָ‬
‫ל ְ‬
‫ּבֹא ַה ֶּׁש ֶמׁש‪ְּ ,‬ת ִׁש ֶיבּנּו לֹו‪ .‬כו ּכִ י ִהוא כְ סּותֹה לְ ַב ָּדּה‪ִ ,‬הוא ִׂש ְמלָ תֹו‬
‫י‪-‬חּנּון ָאנִ י‪.‬‬
‫לְ עֹרֹו; ַּב ֶּמה יִ ְׁשּכָ ב‪--‬וְ ָהיָ ה ּכִ י‪-‬יִ צְ עַ ק ֵאלַ י‪ ,‬וְ ָׁש ַמ ְע ִּתי ּכִ ַ‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪7‬‬
‫סוכות – הערך המיוחד של שוויון‬
‫המילה סוכות היא לשון רבים למלה "סוכה;‪ ,‬מדובר במבנה ארעי עם קירות‪ ,‬מכוסה בענפי עצים או בקני במבוק‪ .‬במהלך החג‬
‫משמשת הסוכה כמרכז החיים של המשפחה‪ .‬כל הארוחות מוגשות בה‪ ,‬ורבים אף ישנים בה‪ .‬התורה מצצוה עלינו להניח את‬
‫החיים הנוחים ואת הנוחות למשך שבוע ימים ולחיות כמו נוודים‪ .‬יש לבטוח בטבע‪ ,‬לעזוב את החפצים היקרים ולהיות שווים בין‬
‫שווים‪ .‬כל כך הרבה פעמים הדברים היקרים שלנו מגדירים אותנו ויוצרים חומות בינינו לבין האנשים מסביבנו‪ .‬החג הזה מזמין‬
‫אותנו להיות בסיסיים‪ ,‬להיות אחד עם הטבע והאקלים שלו ויותר חשוב מכל לשים בצד את הכלים שלנו לשיפוט ולקבל באמת‬
‫את האחר שמבלי כל הדברים היקרים שלהם דומים לנו‪ .‬מבנה הסוכה מאפשר לנו לראות כמה שברירים הקירות "האמיתיים"‬
‫שלנו‪ ,‬איך הדברים שמסביבנו הם ארעים ואיך "בית" לא צריך כל כך הרבה‪ .‬אושר ושמחה וחברת אנשים הם כל מה שאנחנו‬
‫באמת צריכים‪( .‬אביגיל גרץ– מחזאית ישראלית)‬
‫האם אפשר להיות מאושר גם ללא בית?‬
‫על מי מוטלת האחריות לדאוג לדיור? האם זו‬
‫אחריות אישית‪ ,‬קהילתית‪ ,‬או חברתית?‬
‫מה הקשר בין הערכים של חג סוכות לבין דעות‬
‫המפגינים בעניין הדיור? איזה מערך דיור עלינו‬
‫לבנות על בסיס טקסטים אלה? האם הדבר‬
‫אפשרי בעולם המודרני?‬
‫(‬
‫תלמוד ירושלמי‪ ,‬מועד קטן פרק ב’ הלכה ד‬
‫מפני ששמחה היא (בית) לו‪.‬‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫משנה‪ -‬פרקי אבות ‪1:5‬‬
‫יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר‪ ,‬יהי ביתך פתוח לרווחה‪,‬‬
‫ויהיו עניים בני ביתך‪ .‬‬
‫מה מונע ממך לפתוח את ביתך לרווחה‬
‫ברוח האירוח בסוכה גם בחיי היומיום?‬
‫איך אתה רואה את ביתך במובן הרחב‬
‫של המלה?‬
‫מה כולל ביתך‪ :‬משפחה? קהילה?‬
‫מדינה?‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked‬‬
‫‪evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪8‬‬
‫נקודת המבט הציונית‬
‫מקס נורדאו‪ ,‬נאום בקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬בזל‪ 29 ,‬באוגוסט‪1897 ,‬‬
‫מקס נורדאו (‪ 29‬יולי ‪ 23 – 1849‬ינואר ‪ )1923‬נולד בפשט‪ ,‬הונגריה‪ .‬היה מנהיג ציוני‪ ,‬רופא‪ ,‬סופר‪ ,‬מבקר חברתי וממקימי‬
‫ההסתדרות הציונית העולמית עם בנימין זאב הרצל‪ .‬מקס נורדאו כיהן כנשיא וסגן נשיא במספר קונגרסים ציוניים‪.‬‬
‫כזאת היתה החירות של היהודי בתקופת האמנציפציה באירופה המערבית‪ .‬הוא ויתר על צביונו היהודי המובהק‪ ,‬אך אנשים‬
‫העניקו לו הרגשה שהוא לא אימץ את צביונם המיוחד‪ .‬הוא מתרחק מחבריו מאחר שהאנטישמיות גרמה לו לבוז להם‪ ,‬ואילו‬
‫עמיתיו הגויים דוחים אותו כשהוא מנסה להתרועע עמם‪ .‬הוא איבד את ביתו בגטו וארצו‪-‬מולדתו מתכחשת אליו‪ .‬הוא נותר‬
‫חסר אונים והוא אינו חבר אמיתי בקהילה כלשהי‪ .‬באשר לבני ארצו הנוצרים – אופיו וכוונותיו לא יזכו אותו בצדק‪ ,‬ועוד פחות‬
‫מזה באהדה‪ .‬באשר לבני ארצו היהודים ‪ -‬איתם הוא איבד כל קשר‪ :‬הוא מרגיש בהכרח שהעולם שונא אותו והוא חש שאין‬
‫מקום שבו הוא ימצא חמימות בעת הצורך‪.‬‬
‫איזו משמעות מיוחדת יש ל”בית”‬
‫בטרמינולוגיה הציונית לאור דבריהם‬
‫של מייסדי התנועה הציונית?‬
‫האם לדעתכם צריכים הרעיונות‬
‫הציוניים להשפיע על מדיניות הדיור‬
‫של ממשלת ישראל?‬
‫בנימין זאב הרצל – המדינה היהודית‬
‫בנימין זאב הרצל (‪ 2‬במאי‪ 3 – 1860 ,‬ביולי‪ )1904 ,‬נודע בתואר “חוזה‬
‫המדינה”; הרצל היה עיתונאי אוסטרו‪-‬הונגרי ואבי הציונות המדינית‬
‫המודרנית ובעצם הוא אבי מדינת ישראל‪ .‬ספרו “מדינת היהודים”‪ .‬ראה‬
‫אור בפברואר ‪ 1896‬וזיכה אותו מיד בשבחים אך גם עורר מחלוקת‪ .‬בספר‬
‫הוא מפרט את הסיבות להקמת מדינה ליהודים שרוצים לחזור לפלסטינה‪,‬‬
‫מולדתם ההיסטורית‪.‬‬
‫“ומה גדלו הכבוד והתהילה הצפונים לחלוצים‪ ,‬העוברים ראשונה למלחמה בעד הרעיון הזה! אשר על כן אני חושב‪ ,‬כי יקום‬
‫דור חדש ונפלא בקרב בני עמנו‪ ,‬דור המכבים יקום ושב לתחייה‪ .‬עוד הפעם אני קורא בדברי הקדמתי‪ :‬היהודים החפצים יבאו‬
‫אל המנוחה ואל הנחלה! באה העת‪ ,‬כי נחיה לבטח על אדמת אחוזתנו ונמות לבטח עליה‪ .‬בחרותנו יקרא דרור לכל העולם‪,‬‬
‫בעשרנו יתעשרו‪ ,‬ובגדולתנו יגדלו גם המה‪ .‬ומעשה ידינו‪ ,‬אשר נפעל שם לאושרנו והצלחותינו‪,‬יהיו לאות ולמופת לתהילה‬
‫ולברכה בקרב כל הארץ‪“( ”.‬המדינה היהודית”‪ ,‬פרק ‪.)6‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪9‬‬
‫הגירה יהודית ועמידר‬
‫בעשור הראשון לקיומה של המדינה‪ ,‬נאלצה ישראל להתמודד עם גלי עליה משמעותיים‪ :‬מספר תושבי ישראל היהודים גדל‬
‫מכ‪ 60-‬אלף בשנת ‪ 1948‬לכ‪ 1.81-‬מיליון בשנת ‪ ,1958‬גידול של כ‪ 180%-‬בעשור‪ ,‬כאשר ‪ 72%‬מגידול זה חל בשלוש השנים‬
‫הראשונות לקום המדינה‪.‬‬
‫גל עלייה זה הצריך פתרונות דיור רבים ומיידים‪ .‬הפגיעה בשוק הפרטי גרמה לכך שלא יכול היה לתת מענה לעודפי ביקוש‬
‫אלה‪ ,‬במיוחד בשנותיה הראשונות של המדינה‪ ,‬וכך הפכה המדינה לאחראית לעיקר מדיניות השיכון במשך התקופה כולה‪.‬‬
‫המדינה טיפלה בתכנון‪ ,‬בניית הדירות‪ ,‬פיזור העולים ואכלוסם‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫לצורך ביצוע מדיניות זו‪ ,‬נוסדה בשנת ‪ 1949‬חברת עמידר – החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע”מ‪ .‬החברה הוקמה‬
‫על ידי הסוכנות היהודית‪ ,‬ממשלת ישראל‪ ,‬הקרן הקיימת לישראל וחמש חברות שיכון‪ ,‬ובשלב ראשון‪ ,‬היתה בבעולה של‬
‫גופים אלו‪ .‬תפקידה של עמידר היה בניית דירות ומתן פתרונות דיור לזכאים‪ .‬בנוסף‪ ,‬עסקה חברת עמידר בניהול מלא של‬
‫נכסי הדיור שכלל אכלוס הדירות‪ ,‬טיפול בתחזוקת הדירות ותחזוקה מונעת‪ ,‬גביית שכר הדירה‪ ,‬מכירת דירות‪ ,‬פיתוח סביבתי‪,‬‬
‫רישום נכסים ופעילויות נוספות הקשורות לדיור ציבורי‪.‬‬
‫(הדיור הציבורי בישראל‪ :‬הצעה לרפורמה – בר דדון‪-‬ישראלי‪ ,‬אפריל ‪)2000‬‬
‫האם הנהגת מדינת ישראל פעלה‬
‫בעשור הראשון ברוחם של נורדאו‬
‫והרצל?‬
‫האם לדעתכם ממשלת ישראל צריכה‬
‫להתערב בשוק הנדל”ן? האם מדיניות‬
‫זו יכולה להצליח כיום?‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪10‬‬
‫דירה להשכיר – לאה גולדברג‬
‫בעמק יפה בין כרמים ושדות‪ ,‬עומד מגדל בן חמש קומות‪ .‬ומי גר במגדל?בקומה הראשונה תרנגולת שמנה‪ .‬כל היום בביתה‬
‫על משכבה מתהפכת‪ .‬היא כל כך שמנה‪ ,‬שקשה לה ללכת‪ .‬בקומה השנייה גרה קוקייה‪ ,‬כל היום מהלכת‪ ,‬עושה ביקורים‪,‬‬
‫כי בניה גרים בבתים אחרים‪ .‬בקומה השלישית חתולה כושית נקייה‪ ,‬מגונדרת‪ .‬על צוואר יש לה סרט‪ .‬בקומה הרביעית גרה‬
‫סנאית‪ .‬בשמחה ונחת אגוזים מפצחת‪ .‬בקומה החמישית גר מר עכבר‪ .‬אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע‪ .‬איש אינו יודע לאן‬
‫ומדוע‪ .‬כתבו דיירי המגדל שלט תקעו מסמר מעל הדלת‪ ,‬וקבעו שלט בקיר‪ :‬דירה להשכיר‪... .‬באה יונה‪ .‬חיש‪-‬קל עלתה‬
‫לקומה אחרונה‪ .‬קוראה את השלט‪ ,‬פותחת הדלת‪ ,‬עומדת בפנים ומסתכלת‪ .‬באים מכל הדירות השכנים‪ ,‬עומדים מסביבה‬
‫מסבירים לה פנים‪ :‬הנאים החדרים בעיניך? החדרים צרים‪ .‬הנאה המטבח בעיניך ? נאה המטבח‪ ,‬אך אינו מרוח‪ .‬הנאה‬
‫המסדרון בעיניך?מרובה בו הצל‪ ,‬המסדרון אפל‪ .‬ובכן לא תשבי אתנו? אשב ואשב בחפץ לב‪ ,‬כי השכנים טובים בעיני‪ .‬שכרה‬
‫היונה את הדירה‪ .‬יום יום הומה היא בחדרה‪ .‬כך בעמק יפה‪ ,‬בין כרמים ושדות‪ ,‬עומד מגדל בן חמש קומות‪ .‬ובמגדל גרים עד‬
‫היום‪ ,‬שכנים טובים חיי שלום‪.‬‬
‫זהו סיפור ילדים ישראלי קלאסי – מה מלמד הסיפור על החברה‬
‫הישראלית? האם הסיפור משקף את המציאות בישראל?‬
‫מי צריך לקבוע את אופי בניין ודייריו? השוק החופשי? הקהילה?‬
‫בעלי הבית? הממשלה?‬
‫מדרך הטבע שכונות שונות זו מזו לרוב בגלל מחירי הדיור – האם‬
‫יש לפקח על שכר הדירה על מנת לקבוע את אופי השכונה? אם‬
‫כן‪ ,‬מה צודק? איך יוכל פיקוח על שכר הדירה לעזור לשוכרים?‬
‫איך הוא עלול לפגוע?‬
‫איזה סוג של מערך דיור אנחנו צריכים לבנות על פי הקטעים‬
‫שלעיל? האם זה יכול להצליח בחברה מודרנית?‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪11‬‬
‫נקודת המבט המקומית‬
‫אנא הוסיפו מידע לגבי נושא הדיור בארצכם‪.‬‬
‫חישבו על הבית שממנו אתם באים – מה נדרש‬
‫על מנת להפוך אותו לביתכם במובן הרגשי? מי‬
‫עבד לשם כך? מי תמך בכך?‬
‫האם אתם מרגישים שהקהילה שלכם צריכה‬
‫לנקוט פעולה על מנת לשנות את שוק הדיור‬
‫הארצי? מי ומה הייתם רוצים לראות משתנים?‬
‫איזה סוג של מערך דיור הייתם רוצים לראות‬
‫בארצכם?‬
‫שיתוף בנקודות מבט‬
‫הקבוצה‪/‬חבורה תתכנס כדי לחלוק את התובנות שלה‪ .‬לכל קבוצה יהיה דובר שיעדכן את המשתתפים‬
‫מקבוצות אחרות בנקודות המבט‪ ,‬בערכים וברעיונות שנדונו בקשר לבעיות הדיור ולמחאה‪.‬‬
‫אם נותר זמן‪ ,‬יש לתת לקבוצה משימה‪ :‬לבנות מערך דיור תוך שילוב ערכים מקומיים‪ ,‬יהודיים וציוניים‪.‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪12‬‬
‫המחאה ואני‬
‫מידת הצלחתה של הפעילות תלויה ביכולת ליצור חיבור בין המשתתפים לבין המחאה‪ .‬מטרתה לקשר את המחאה בישראל‬
‫לחוויה האישית בחייהם ובקהילה של המשתתפים‪ .‬כמנחה‪ ,‬חשוב מאוד להתחבר לקבוצה על ידי דוגמאות‪.‬‬
‫פעילות‬
‫בחרו סוגיה שנראה לכם חשוב להפגין בגינה‪ .‬כיתבו מדוע‬
‫היא חשובה ומה הייתם תובעים‪ .‬שתפו את הקבוצה באחת‬
‫הדרכים הבאות‪:‬‬
‫האם נראה לכם שמחאה כזאת יכולה להתרחש‬
‫בארצכם‪ ,‬או בעירכם? למה כן‪/‬למה לא?‬
‫האם עולה בדעתכם סוגיה בנוגע לבית הספר‬
‫שלכם‪ ,‬עירכם‪ ,‬הקמפוס שלכם או ארצכם‬
‫שהייתם רוצים להפגין בגינה?‬
‫אם תנועה כזאת היתה מתחילה בקהילה שלכם‪,‬‬
‫האם הייתם משתתפים? אם כן‪ ,‬איך הייתם‬
‫משמיעים את קולכם?‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪13‬‬
‫פעילות לסיכום‬
‫מטרת פעילות זו נועדה לסכם בצורה יצירתית את החומר שנלמד במהלך המפגש‪ .‬ניתן לבצע את פעילות הסיכום בקבוצות‬
‫קטנות (לפי בקשת הקבוצה)‪ ,‬או בקבוצה גדולה‪ .‬את הקבוצות הקטנות יש לאחד בסוף לקבוצה גדולה ולאפשר לחברי‬
‫הקבוצות השונות לחלוק את הסיכומים שלהן‪ .‬יש לעודד ביטוי עצמי ודיון בקרב המשתתפים‪.‬‬
‫פעילויות מוצעות‬
‫הכינו עותקים של הפעילויות המוצעות ובקשו מהמשתתפים לעיין בהם ולבחור את הפעילות המתאימה להם‪.‬‬
‫הכרזה שלי‬
‫עצבו כרזה משלכם על אחת הסוגיות שעלו במחאה החברתית‪ .‬חומרים‪ :‬גיליונות נייר‪/‬גיליונות בריסטול וכלים לביטוי אמנותי‪.‬‬
‫מחאה באמצעות אומנות רחוב‬
‫חברו סיסמה משלכם (שתי מילים או שלוש) בקשר לאחת מהסוגיות שעלו במסגרת המחאה החברתית או מהתביעות‬
‫שנשמעו במהלכה‪ .‬גיזרו את המילים כדי ליצור שבלונה‪ .‬הניחו את השבלונה מעל גיליון הבריסטול ורססו את הסיסמה‬
‫בתרסיס צבע‪ .‬חומרים‪ :‬גיליונות בריסטול‪ ,‬מספריים‪ ,‬תרסיס צבע‪ ,‬עיפרון‪.‬‬
‫קולאז' יצירתי‬
‫גיזרו תמונות‪ ,‬מילים ואותיות ממגוון כתבי עת‪ ,‬עיתונים וכד'‪ ,‬והכינו קולאז' שיבטא את הרגשות‪ ,‬המחשבות או הרעיונות שלכם‬
‫ביחס למנהיגות ‪ /‬זהות יהודית ‪ /‬זהות ציונית ‪ /‬ציונות‪ .‬אם מכונת צילום זמינה לכם‪ ,‬כדאי לצלם את הקולאז' בסיום ההדבקה‬
‫על מנת ליצור מראה אחיד‪ .‬חומרים וכלים‪ :‬כתבי עת‪ ,‬עיתונים וכד'‪ ,‬מספריים‪ ,‬דבק‪ ,‬עטים‪ ,‬טושים\ גיליונות נייר ומכונת צילום‬
‫(אם היא זמינה)‪.‬‬
‫מערכון‬
‫בחרו כרזה אחת וחברו מערכון או הצגה קצרה שתבטא היבט מסוים של המחאה‪.‬‬
‫דוכן נואמים מאולתר‪ :‬השתמשו בהערות שרשמתם לעצמכם במהלך הפעילות (על סוגיה שחשוב לכם למחות בגינה) והביעו‬
‫את דעתכם בקול רם בפני שאר המשתתפים‪.‬‬
‫וידאו קצר‬
‫חברו מערכון על השגרה בשדרות רוטשילד (התייחסו לכרזה) והפיקו סרטון קצר‪ .‬חומרים‪ :‬מצלמת וידיאו או מצלמת פליפ‪.‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫‪14‬‬
‫מקורות‬
Fuentes
http:www.israelnationalnews.com
http:www.globes.co.il
www. haharetz.co.il
www.ynet.co.il”www.ynet.co.il
www.jewishvirtuallibrary.org”http:www.jewishvirtuallibrary.org
www.aflcio.org”http:www.aflcio.org
www.physorg.com”http:www.physorg.com
www2.ed.gov”http:www2.ed.gov
www.nytimes.com”http:www.nytimes.com
broadeducation.org”http:broadeducation.org
www.chapinhall.org”http:www.chapinhall.org
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
20
Dramatización
Elijan un póster y redacten una dramatización breve que exprese un aspecto determinado de la
protesta.
Podio improvisado para discursos: usen las anotaciones que hayan hecho en el curso de la
actividad (sobre el tema por el cual saldrían a una manifestación en una plaza) y expresen sus
opiniones en voz alta ante todos los participantes.
Vídeo
Redacten un guión sobre la rutina en el bulevar Rothschild (remítanse al póster) y preparen un
vídeo breve. Materiales: Cámara de vídeo o cámara flip.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
19
Actividad de resumen
El objetivo de esta actividad consiste en resumir de manera creativa el material estudiado en el
curso del encuentro. La actividad de resumen puede realizarse en grupos pequeños (a pedido
del grupo) o en el grupo grande. Los subgrupos deben volver a reunirse en el grupo grande
al final de la actividad, para permitir que todos los participantes compartan sus respectivos
resúmenes. Se debe fomentar la expresión personal y el debate entre los participantes.
Actividades propuestas
Preparen copias de las actividades propuestas y pidan a los participantes que las examinen y
elijan la que les resulte más adecuada.
Mi póster
Diseñen sus propio póster sobre uno de los temas que surgieron en la protesta social.
Materiales: papel o cartulinas y elementos para la expresión artística.
La propuesta a través del arte callejero
Redacten su propia consigna (dos palabras o tres) sobre alguno de los temas que surgieron en
el marco de la protesta social o de las demandas que se oyeron en ella. Recorten las palabras
para crear una matriz, colóquenla sobre la cartulina y rocíen la consigna con spray de color.
Materiales: cartulinas, tijeras, spray de colores, lápices.
Collage creativo
Recorten fotos, palabras y letras de diferentes revistas, periódicos, etc. y preparen un collage
que exprese sus sentimientos, pensamientos o ideas con respecto al liderazgo, la identidad
judía, la identidad sionista o el sionismo. Si disponen de una fotocopiadora, fotocopien
el collage al final del trabajo para crear un aspecto uniforme. Materiales y elementos:
revistas, periódicos, tijeras, goma de pegar, lapiceras, marcadores, papel y fotocopiadora
(si está disponible).
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
18
La protesta y yo
El éxito de la actividad depende de la
capacidad de generar la conexión de los
participantes con la protesta. Su objetivo
consiste en relacionar la protesta en Israel
con una vivencia personal en la vida y la
comunidad de los participantes. Es muy
importante que el moderador se conecte
con el grupo por medio de ejemplos.
Les parece que una protesta como
esta podría tener lugar en sus países o
ciudades? ¿Por qué sí, o por qué no?
¿Qué tema se les ocurre con respecto a sus
escuelas, ciudades, campus universitarios
o países, por el cual les gustaría salir
a una manifestación en una plaza?
Si en vuestras comunidades empezara un
movimiento de esta clase, ¿participarían en
él? En caso afirmativo, ¿cómo se harían oír
Actividad
Elijan un tema que les parezca importante
para una manifestación en una plaza.
Escriban por qué es importante y qué
reclamarían. Hagan participar al grupo de
alguna de las siguientes maneras:
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
17
La óptica local
Recopilen material sobre la vivienda en vuestros países.
Piensen en la casa de la que vienen: ¿qué hace
falta para convertirla en vuestro hogar desde
el punto de vista afectivo? ¿Quién trabajó para
lograrlo? ¿Quién los apoyó?
¿Sienten que sus comunidades deben hacer algo
para modificar el mercado inmobiliario nacional?
¿Qué cosas y en quiénes quisieran ver cambios?
¿Qué clase de sistema de vivienda les gustaría
ver en sus países?
Ópticas compartidas
Los subgrupos vuelven a reunirse para compartir sus conclusiones. Cada subgrupo elegirá un
vocero que informará a los miembros de los otros grupos sobre la óptica analizada, los valores
e ideas debatidos en el contexto de los problemas de vivienda y la protesta.
Si queda tiempo, se debe dar al grupo grande la consigna de planificar un sistema de vivienda
que integre valores locales, judíos y sionistas.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
16
¿Qué nos enseña este cuento infantil clásico sobre la
sociedad israelí? ¿Creen que refleja la realidad del país?
¿Quién debe decidir las características de un edificio y
de sus habitantes: el mercado libre, la comunidad, los
propietarios o el gobierno?
Los barrios suelen diferir entre sí por los precios de las
viviendas. ¿Se debe controlar el costo de los alquileres
para determinar las características del barrio? En caso
afirmativo, ¿qué sería lo justo? ¿De qué manera puede
ayudar a los inquilinos el control de los alquileres? ¿Cómo
puede perjudicarlos?
¿Qué clase de sistema de vivienda debemos crear según
los textos anteriores? ¿Eso podría tener éxito en la
sociedad moderna?
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
15
UNA CASA EN ALQUILER. Lea Goldberg
En un hermoso valle, entre campos y viñedos, hay una torre con cinco departamentos. ¿Quién
vive en ella?
En el primer piso vive una gallina, que todo el día en una esquina está sentada; es tan gorda
que no puede estar parada.
Un cucú vive en el segundo piso, todo el día visita a los vecinos, porque en casas de otros viven
sus hijos.
En el tercer piso vive una gata negra que en el cuello una cinta lleva.
Un ardilla vive en el cuarto piso,y casca nueces con regocijo.
El ratón que en el quinto piso vivía se fue y no dijo si volvería.
Todos los vecinos escribieron un cartel y lo colgaron en la puerta: “Casa en alquiler, pasen y
vean, la puerta está abierta”...
...Una paloma llegó, al ‎último piso subió y a todas partes miró.
Todos los vecinos vinieron y enseguida le sonrieron:
¿Te gusta el departamento? Me parece estrecho.
¿Qué piensas de la cocina? Tiene muchas esquinas.
¿El pasillo es de tu gusto? Es demasiado oscuro.
¿Entonces no vivirás aquí? Me gustan los vecinos. ¡Claro que sí!
La paloma alquiló la casa y de un cuarto al otro pasa.
En un hermoso valle, entre campos y viñedos, hay una torre con cinco departamentos. En ellos
viven cinco vecinos, que desde entonces son buenos amigos.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
14
Amidar, la compañía nacional de viviendas para olim, fue creada en 1949 para implementar
esa política. Sus fundadores fueron la Agencia Judía, el gobierno de Israel, el Keren Kayemet
LeIsrael y cinco compañías de vivienda, que fueron sus dueños en la primera época. Su función
consistía en construir viviendas y brindar soluciones a quienes tenían derecho a recibirlas;
además de eso se ocupaba de administrar la inscripción de las propiedades y de otras
actividades relacionadas con la vivienda pública.
(De: Propuesta de reforma para la vivienda pública en Israel, Bar Dadon-Israeli, abril de 2000.
¿La dirigencia israelí en la primera
década de vida del Estado Actuó
en el espíritu de Nordau y Herzl?
¿Piensan que el gobierno de Israel
debe intervenir en el mercado
inmobiliario? ¿Esta política podría
tener éxito en la actualidad?
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
13
“¡Y qué gloria espera a los que luchan por la causa sin interés personal! Por eso estoy convencido de
que surgirá de la tierra una estirpe de judíos admirables. Resurgirán los macabeos. Repetimos las
palabras expresadas al principio: Los judíos que lo quieran tendrán su Estado. Hemos de vivir, por
fin, como hombres libres en nuestro propio terruño y hemos de morir serenamente en nuestra patria.
El mundo se libera con nuestra libertad, se enriquece con nuestra riqueza y se engrandece
con nuestra grandeza. Y lo que allí ensayemos en beneficio nuestro obrará poderosa y felizmente
en provecho de la humanidad entera”. (El Estado Judío, Capítulo 6)
¿Qué significado especial tiene la “casa”
en la terminología sionista, a la luz de
las expresiones de los fundadores del
movimiento sionista?
¿Piensan que las ideas sionistas deben
influir sobre la política de vivienda del
gobierno israelí?
La inmigración judía y Amidar
En su primera década de existencia, el Estado de Israel debió afrontar olas de aliá significativas:
el número de habitantes judíos del país creció de unas 60.000 almas en 1948 a unas 1.810.000
en 1958. Dicho aumento representa un incremento del 180% en una década; un 72% del
mismo tuvo lugar durante los primeros tres años de vida del Estado.
Esta ola de aliá requirió soluciones de vivienda variadas e inmediatas. El mercado privado no
pudo responder a esa demanda incrementada, en especial en los primeros años del Estado, y
así fue como este último se convirtió en principal responsable de la política de vivienda durante
toda esa época y se ocupó de la planificación y construcción de viviendas y la distribución de
nuevos olim en ellas.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
12
La óptica sionista
Discurso de Max Nordau en el Primer Congreso Sionista, Basilea, 29 de agosto
de 1897
Max Nordau (29 de julio de 1849 – 23 de enero de 1923) nació en Budapest, Hungría. Fue un líder
sionista, médico, escritor, crítico social y uno de los creadores de la Organización Sionista Mundial
junto con Biniamin Zeev Herzl, y también fungió como presidente y vicepresidente de varios
Congresos Sionistas.
“Así era la libertad del judío en tiempos de la emancipación en Europa occidental: había renunciado
a su carácter netamente judío, pero la gente le hacía sentir que no había adoptado el carácter de los
demás. Se alejaba de sus amigos porque el antisemitismo le hacía despreciarlos, mientras que sus
colegas no judíos lo rechazaban cuando trataba de acercarse a ellos. Ha perdido su casa en el
gueto, y su tierra natal reniega de él. Ha quedado exánime y no es miembro auténtico de ninguna
comunidad. Con respecto a sus compatriotas cristianos, su carácter e intenciones no le harán
acreedor a la justicia, y menos aún a la simpatía. En cuanto a sus compatriotas judíos, ha perdido
todo contacto con ellos: siente necesariamente que el mundo lo odia y que no hay ningún lugar en el
que pueda encontrar calidez cuando la necesite”.
Biniamin Zeev Herzl: El Estado Judío
Biniamin Zeev Herzl (2 de mayo de 1860 – 3 de julio de 1904) es conocido como “el visionario del
Estado”. Fue un periodista austrohúngaro, padre del sionismo político moderno y, de hecho, el
padre del Estado de Israel. Su libro El Estado Judío se publicó en febrero de 1896 y de inmediato lo
hizo acreedor a elogios, si bien despertó polémicas. En este texto detalló las razones para crear un
Estado judío para los judíos que quisieran retornar a Palestina, su patria histórica.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
11
Sucot: el valor especial de la igualdad
La palabra Sucot es el plural de sucá, un cabaña precaria con cuatro paredes y techo de ramas de
árboles o cañas de bambú. Durante la festividad de Sucot, la sucá se convierte en el foco de la vida
familiar: todas las comidas se sirven allí y hay muchas personas que también duermen en ella. La
Torá nos ordena dejar a un lado la vida confortable y las comodidades durante una semana, para
vivir como nómadas. Debemos confiar en la naturaleza, relegar los objetos costosos y ser iguales
entre iguales. Muchas veces los objetos de valor que poseemos nos definen y levantan muros
entre nosotros y la gente que nos rodea. Esta fiesta nos invita a ser esenciales, a aunarnos con la
naturaleza y el clima y, por encima de todo, a poner a un lado nuestras herramientas de juicio y aceptar
auténticamente al otro, que sin sus objetos valiosos se parece a nosotros. La estructura de la sucá
nos permite ver cuán frágiles son nuestras paredes “reales”, cuán precarias son las cosas que nos
rodean y cómo una “casa” no necesita demasiadas cosas. La felicidad, la alegría y la compañía de
otras personas son todo lo que necesitamos verdaderamente. (Avigail Graetz, dramaturga israelí)
(
Mishná, Pirkei Avot 1:5
Yosi ben Yehonanan de Jerusalén decía:
Que tu casa esté abierta de par en par,
y que los pobres entren y salgan de ella.
(
(
¿Se puede ser feliz sin una casa?
¿Sobre quién recae la responsabilidad
de ocuparse de la vivienda? ¿Es una
responsabilidad individual, comunitaria
o social?
¿Qué relación hay entre los valores de la
festividad de Sucot y las opiniones de los
manifestantes con respecto a la vivienda?
¿Es eso posible en el mundo moderno?
¿Qué te impide abrir tu casa de
par en par todos los días, en el
espíritu hospitalario de la sucá?
¿Cómo ves tu casa en el sentido
amplio del término?
¿qué incluye tu casa: la familia,
la comunidad, el país?
(
Talmud Yerushalmi, Moed Katán,
Capítulo 2, Halajá 4
Porque la alegría es su hogar.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
10
La Óptica Judía
Levítico 25:10:
“Así consagraréis el quincuagésimo año
y proclamaréis libertad en la tierra para
todos sus habitantes. Será de jubileo
para vosotros, y cada uno de vosotros
volverá a su posesión, y cada uno de
vosotros volverá a su familia”.
(
¿Cuál es la idea que subyace en el año
sabático? ¿Qué opinas de ella? ¿Se trata
de un principio factible en el mundo
moderno? ¿Qué relación hay entre el
principio del año sabático y el derecho
a una vivienda accesible? ¿Todas las
personas tienen derecho a una casa o
una parcela?
El significado literal de “jubileo sabático” es “liberación”. Cada 50 años se cumple un ciclo de
siete años sabáticos y todas las tierras retornan a sus dueños originales.
Éxodo 22:24-26
(
“Si prestas dinero a mi pueblo, a los pobres entre vosotros, no serás usurero con él; no le
cobrarás interés. Si tomas en prenda el manto de tu prójimo, se lo devolverás antes de ponerse
el sol, porque es su único abrigo; es el vestido para su cuerpo. ¿En qué otra cosa dormirá? Y
será que cuando él clame a mí, Yo le oiré, porque soy clemente”.
Según la Ley de Préstamos, el prestador
tiene derecho pleno a no comprometerse
con el pobre hasta que este devuelva la
deuda.
¿Por qué la Torá le exige que se comporte
de esa manera? ¿Por qué se promulgó esa ley?
¿Se deben mezclar los negocios con la
compasión? ¿Qué relación hay entre esos
versículos y el problema de la vivienda, y entre la
supervisión de los alquileres y los derechos de
propiedad? ¿Sobre quién recae el deber de ayudar
a los sectores de menores ingresos para que no
carezcan de vivienda: los propietarios, el Estado
o la persona de bajos recursos
(
(
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
9
Principales Reclamos
Reducción en los precios de las viviendas
Anulación de la Ley de Comisiones Nacionales de Vivienda y fortalecimiento del sistema de
planificación y construcción para agilizar la construcción de viviendas.
Reafirmación por ley del derecho a una vivienda accesible, para compra o alquiler.
Descongelamiento de la Ley de Vivienda Pública.
Incremento de los presupuestos de apoyo para préstamos bancarios del Ministerio de
Edificación y Vivienda (financiación y subsidio de intereses) para volver a sus alcances en 2001.
Incremento de los presupuestos de ayuda...
para alquileres del Ministerio de Edificación y Vivienda para volver a sus alcances en 2001,
y ampliación de la ayuda a otros sectores necesitados.
Promoción de una legislación específica para proteger a propietarios e inquilinos de los
desequilibrios en el mercado inmobiliario, según los lineamientos de la propuesta de Ley de
Derechos del Inquilino y el Propietario, 5760-2010.
Construcción de 10.000 unidades de vivienda en residencias estudiantiles.
Aumento de los impuestos y refuerzo del control impositivo sobre las viviendas de residentes
en el exterior (“casas fantasmas”), terrenos aprobados y viviendas convertidas en oficinas en el
centro del país. Oferta de soluciones de vivienda en zonas periféricas y para determinados
sectores de población.
Estipulación de un orden de prioridades claro para la periferia social y geográfica, a través
de inversiones y consideraciones gubernamentales para la asignación de recursos e
infraestructuras.
La vivienda desde diferentes ópticas
Estudio y debate de un texto:
Dividan a los participantes en tres grupos (jevruta).
Cada grupo analizará un texto referido al ámbito de la vivienda desde una óptica específica
(judía, sionista, local). Entreguen a los integrantes del grupo copias de todos los textos y elijan
uno, o varios, de acuerdo con el tiempo disponible.
Debatan las preguntas propuestas.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
8
Grupo sobre la vivienda
El moderador reseñará las causas de los problemas que aquejan al sector de la vivienda en
Israel, tal como se detallan en el póster, y explicará las demandas específicas de los integrantes
del movimiento de protesta.
* Sugerimos informar al grupo cuáles son las novedades más actualizadas sobre las demandas,
los progresos y los éxitos de la protesta en el área de la vivienda.
Datos
En las dos décadas pasadas, en Israel se produjeron cambios notorios en el derecho a una
vivienda accesible. En el pasado, la compra de una casa en Israel era algo posible, el precio
de los alquileres era razonable y más del 40% de los habitantes residían en viviendas públicas.
Pero la situación cambió: entre 2005 y 2011 tuvo lugar un alza promedio de un 34% en el
precio de los alquileres en todo el país, y de un 49% en la región de Dan. Además de eso,
como en Israel no hay alquileres supervisados, los precios han llegado a las nubes: más del
50% de los ingresos líquidos de un 20% de los propietarios proviene de los alquileres. De
manera paralela, la escasez de viviendas públicas es severa.
¿A qué se debe la escasez de viviendas?
En la primera mitad de la década pasada, Israel experimentó una crisis económica relativamente
pequeña. El ministro de Hacienda recortó los gastos del Estado y redujo los impuestos de
los ciudadanos de mayores ingresos. Al final de la crisis surgieron en el mercado inmobiliario
mejores oportunidades de inversión, tanto para inversores locales como del exterior, en
especial en las ciudades grandes. Estos inversores empezaron a comprar departamentos
y los precios subieron. Muchos de ellos eran judíos del exterior, en especial de los EE.UU. y
Francia. El alza de los precios generó un problema: los inversores del exterior no alquilaban
sus viviendas a israelíes mientras no estaban en Israel, durante meses y aun años. El resultado
fue el fenómeno de las “casas fantasmas” habitadas solo unas pocas semanas al año. Así fue
como se sancionó la Ley de Vivienda Pública y Derechos de Compra 5759-1998, destinada
a permitir que los inquilinos de viviendas públicas pudieran comprarlas a precios relativamente
menores que los del mercado. En 1999 el gobierno propuso implementar dicha ley, pero no
se hizo nada al respecto.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
7
El uso de los pósters
A continuación se sugieren diversas posibilidades de debate y conexión de los participantes
con los diversos temas, por medio de los pósters:
“El judío errante”: Pidan a los participantes que circulen entre los pósters (preferentemente
en parejas) y que hablen sobre las preguntas que figuran en ellos. Limiten el tiempo, y una vez
que todos hayan terminado el recorrido, reúnan a todo el grupo, permitan que los participantes
expresen sus opiniones y analicen las respuestas.
Mi póster preferido: Pidan a los participantes que circulen entre los pósters y que se
detengan junto al póster preferido. Pídanles que cada uno explique su elección.
El póster como fuente de inspiración: Pidan a los participantes que elijan un póster con cuyo
tema, valor o demanda se identifiquen y asignen un tiempo para que preparen un cartel póster
propio sobre dicho tema (deberán preparar los materiales por anticipado).
Los problemas fundamentales
Los participantes se dividirán en grupos según los temas centrales de la protesta: vivienda,
salud y educación. Cada grupo deberá centrarse en un tema, según el tamaño del grupo y el
tiempo asignado.
Clases de actividades
Por temas de interés: Cada participante adoptará una postura con respecto al tema
que le interese en particular.
Por importancia: Cada participante adoptará una postura con respecto al tema que
considere más importante.
Por póster: Cada participante adoptará una postura con respecto a su póster preferido.
Elección del moderador: El moderador dividirá al grupo a su criterio.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
6
Identidad judía: Muchos manifestantes eran judíos laicos; a pesar de eso, las referencias
bíblicas fueron frecuentes en las carpas. Las ideas, leyes, valores y pensamientos judíos fueron
la fuente de inspiración de las demandas de justicia social. Además, se recurrió a la Declaración
de la Independencia del Estado de Israel como modelo y fuente de inspiración. Sus principios y
su filosofía fueron reiteradamente citados en los discursos y disertaciones.
Sionismo: En el curso de la protesta se insufló un espíritu vital a los ideales y pensamientos
sionistas. Las citas y las fotos de los pensadores y líderes sionistas fueron frecuentes en las
carpas, y los manifestantes relacionaron los principios del sionismo con el presente y el futuro
del Estado de Israel.
La rutina cotidiana y la cultura: También la cultura y el estilo de vida israelíes se pusieron
de manifiesto en la protesta. Las carpas bullían de expresiones artísticas colectivas. Los
manifestantes optaron por imponer una atmósfera calma y festiva. Es importante entender que
muchos de ellos vivieron en las carpas durante largas semanas; por eso, la rutina cotidiana
fue crucial. En su carácter de comunidad cooperativa, los manifestantes contribuyeron
voluntariamente a la ejecución de las tareas cotidianas y actuaron en el marco de una
comunidad en funcionamiento que prestó servicios y organizó eventos culturales para sus
miembros.
Collage: Una variedad de fotos de las carpas con epígrafes en hebreo.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
5
Temas para los pósters
Todos los temas que se presentan a continuación se ocupan de aspectos que subyacen a la
protesta. Como introducción se deben usar los pósters y la siguiente información:
Vivienda: La situación de la vivienda en Israel es la causa fundamental de la protesta social,
y su fuerza impulsora. La protesta empezó cuando Daphni Leef, desencantada de los altos
precios de las viviendas en alquiler, abrió una página en Facebook y difundió una convocatoria
a unirse a ella instalando carpas en el bulevar Rothschild en Tel Aviv. La protesta tenía dos
componentes: las carpas y las manifestaciones. Las carpas se instalaron en todo el país y en la
manifestación más grande participaron unas 500.000 personas.
Salud: Si bien al principio la vivienda accesible fue el tema principal y la demanda central de
los manifestantes, muchos se incorporaron a la protesta y reclamaron más cambios sociales.
Entre los temas elevados a la orden del día se contaban, entre otros, las mejoras en el sistema
de salud y el sistema educativo.
Educación: La protesta empezó por el clamor de la clase media instruida, y por eso se trata
de una protesta intelectual. En las carpas se realizaron muchos debates en los que la gente
trataba de encontrar soluciones a los problemas sociales de Israel.
La diversidad de los manifestantes: La protesta representó a muchos sectores de la
población del país: judíos israelíes, árabes israelíes, trabajadores extranjeros, gente de izquierda
y de derecha, jóvenes y adultos; todos se unieron para manifestar por una mejor calidad de vida
en Israel.
Justicia social: Si bien los jóvenes y la clase obrera fueron quienes iniciaron la protesta,
y a pesar de que la salud y la educación fueron las demandas básicas, en poco tiempo se
integraron a ella otros sectores de la sociedad israelí, que expusieron sus demandas y sus
ideas sobre la justicia social.
La democracia y la protesta: Los principios democráticos de Israel permitieron que los
activistas se reunieran de manera organizada y comprensible. Los manifestantes concretaron
su derecho democrático y participaron en una protesta legal y tranquila.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
4
Actividad preliminar
Se debe considerar la posibilidad de realizar las actividades que se detallan a continuación para
conectar al grupo con el tema, en especial si los participantes no se conocían previamente. La
consolidación del grupo les permitirá sentirse cómodos, expresar sus opiniones, compartir sus
pensamientos con los demás y señalar críticas.
(Nota: Se puede dividir el grupo grande en subgrupos y estipular un momento para cada
actividad. También se puede dar un premio simbólico al grupo ganador).
Palabras en hebreo:
El grupo deberá elaborar una lista con todas las palabras hebreas que conozca.
Símbolos:
El grupo deberá encontrar la mayor cantidad posible de símbolos (símbolos judíos, como
banderas, etc.) cuyas fuentes pueda identificar.
Símbolos israelíes:
El grupo deberá encontrar la mayor cantidad posible de símbolos y objetos que solo se hallen
en Israel.
Identificación de sitios en un mapa mudo:
Los miembros del grupo deberán marcar la mayor cantidad posible de lugares (ciudades,
aldeas, etc.) en un mapa mudo del Estado de Israel.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
3
Metas/ objetivos
El objetivo de este material consiste en conectar a los participantes con la vivencia cultural,
social y educativa de la protesta social que tuvo lugar en Israel en 2011. A través de la
observación, análisis y debate de una serie de pósters y símbolos que se vieron (haciendo
hincapié en el grupo central de carpas en el bulevar Rothschild en Tel Aviv), los participantes
tomarán conocimiento con la protesta, la cultura israelí y la naturaleza de la protesta desde
la óptica de quienes visitaban las agrupaciones de carpas. Asimismo, los participantes
analizarán los principales temas elevados en el curso de la protesta, incluidos los valores y las
demandas (en cuestiones de vivienda, salud y educación) desde la óptica educativa y sionista, y
examinarán las influencias de estos temas sobre sus vidas.
Ubicación
El espacio central deseable es una sucá, en la que se expondrán los pósters y se llevarán a
cabo los debates actividades en el grupo grande.
Tres puestos de debate: Los participantes analizarán los temas centrales de la protesta
(vivienda, salud y educación) en tres subgrupos. En cada puesto hace falta un moderador
(maestro, líder miembro de la comunidad, estudiante, etc.).
Al finalizar los debates en los subgrupos, los participantes volverán al grupo grande para la
actividad de resumen (véase el capítulo “Actividad de resumen”).
Asimismo, sugerimos disponer carpas en los puestos de debate para crear la atmósfera de
“campamento”.
Si se planifica una actividad creativa (véase el capítulo “Recomendaciones para una actividad
artística”) se debe verificar que todos los materiales requeridos estén preparados.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
2
Introducción
La protesta social que tuvo lugar en el verano de 2011 fue un acontecimiento muy significativo
a nivel social, político y cultural. Por eso invitamos a educadores y estudiantes universitarios
a recorrer las carpas de protesta a fin de estudiar el evento y conectarse con Israel y con la
protesta a través de pósters, símbolos y actividades interactivas.
La protesta surgió casi de improviso: empezó con un puñado de carpas. Varias decenas de
israelíes respondieron a una convocatoria en Facebook para incorporarse a la protesta contra el
alza continua del costo de la vivienda. En unos pocos días, las carpas conquistaron gran parte
del bulevar Rothschild, y la protesta conquistó los titulares.
La ola de protestas empezó a extenderse, y más carpas aparecieron en las grandes ciudades
de Israel, como Jerusalén, y desde Beer Sheva hasta Kiriat Shmona.
Uso del material “La carpa del pueblo”
La presente publicación contiene indicaciones detalladas para el moderador, incluida una
amplia gama de temas de debate, preguntas y actividades. Es importante señalar que el
maestro o moderador debe tomar en consideración la edad de los participantes y el tiempo
asignado a la actividad. Las publicaciones contienen también propuestas educativas variadas;
no vacilen en utilizar todo lo que pueda contribuir a un mejor logro de vuestros objetivos. No
es necesario usar todos los materiales publicados; les sugerimos que elijan las partes que
respondan a vuestras necesidades, según el programa que moderen.
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
1
Índice
Introducción
Metas/objetivos
Trasfondo
Actividades preliminares
Temas para los pósters
Propuestas para el uso de los pósters
Las demandas
El grupo sobre la vivienda
La protesta y yo
Actividad de resumen
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
Promoción y producción del programa: Departamento de Actividades para la Diáspora, 5772-2012
Recopilación y edición del material: Nir Braudo; Lior-Ben Hur; Shoshanna Howard; Shlomo Schwartz
Diseño gráfico original de los pósters: Noa Raanan
Agradecemos especialmente a Nadav Savaia y David Lipton (Hillel Stanford); Avigail Graetz y Eitan Herman (Nataf); todos los
israelíes maravillosos de las carpas, que en el verano de 2011 convirtieron las calles de Israel en un festival de democracia.
Publicación producida sólo para fines educativos internos.
El pueblo exige
justicia social
El programa “Beit Haam” ha sido desarrollado por el Departamento de Actividades para la Diáspora de la
Organización Sionista Mundial a fin de estimular el diálogo sobre la identidad sionista y la relación con el
Estado de Israel.
En este programa encontraremos diversos textos tradicionales y modernos que se remiten a un amplio
espectro de temas.
A través del encuentro con dichos textos aspiramos a generar, en el judaísmo mundial en general y
en la joven generación en particular, un debate vivaz sobre los componentes de la identidad sionista.
Analizaremos los elementos que aglutinan a todas las partes del pueblo judío, independientemente de
sus lugares de residencia, pero también lo que nos separa y nos divide.
Nos detendremos en el significado de la independencia política del pueblo que vive en Sión y
en las relaciones recíprocas entre los judíos que viven en Israel y los que viven en la diáspora.
Ésta es una oportunidad para todas y todos, independientemente de sus conocimientos previos, para
conocer, aprender, pensar, analizar y reflexionar sobre el significado del sionismo en el siglo XXI y su
grado de relevancia en nuestras vidas.
El programa “Beit Haam” existe actualmente en hebreo e inglés, y será traducido a otros idiomas de
acuerdo con los pedidos que nos lleguen.
Quienes estén interesados en implementar este programa y en recibir datos sobre la capacitación de
moderadores para “Beit Haam” pueden dirigirse al Departamento de Actividades para la Diáspora,
[email protected]
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
‫ההסתדרות הציונית העולמית‬
Organización Sionista Mundial
‫המחלקה לפעילות בתפוצות‬‎
Departamento de Actividades para la Diáspora
Beit Haam
Diálogo Sionista
La carpa del pueblo
La protesta social en
Israel 2011
Vivienda
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor